רפלקסולוגיה

פלישות ליסוד האש

מאמרים

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

מאמר 1

מאמר 1

מאמר 2

 

 

 

 נתי רגב

 

 

כאמור יסוד אש משתקף בכרית הגדולה שברגלנו

(מתחת לאצבעות). המאפיין הבולט ביותר של יסוד זה

הוא היכולת לעשות, להתרחב, לגדול, להשיג.

זהו יסוד של האגו שלנו, של כוח וכושר ביטוי עצמי.

כאן נמצאים השאיפות שלנו ואומץ הלב.

כרית המעידה על אדם בריא היא כרית בעלת רקמה מלאה,

בריאה, אדמדמה. העור בה הוא יותר גס מאשר העור שבאזור המים, אך לא גס כמו העור שבאזור האדמה. כרית כזו מעידה על אדם בעל עולם עשייה מאוזן. לא "דוחף" חזק מדי, ומצד שני גם לא "מרחף" מדי. גם לא "שורף וחונק" אנשים, ומאידך, לא מתעלם מהם.

 

פלישה של אדמה לאש

מה נראה?

נראה את האזור של הכרית (אש) בכף הרגל,  יבש וגס (אדמה). לפעמים נראה יבלות שונות באזור זה. הגוון כבר לא יהיה אדמדם, אלא יותר חום אפור (אדמה). נוכל להבחין גם בחריצים שונים בעור באזור זה של הרגל.

 

בהיבט ההוליסטי:

כל המאפיינים ה"חמים" שצוינו לעיל בראשית המאמר. נשלטים ע"י צרכים קיומיים (אדמה), קרי, אלה אנשים שהקריבו את ליבם ורצונם (אש) לטובת חיי משפחה ופרנסה (אדמה). הם שונאים את עבודתם ועושים אותה רק מפני שהם זקוקים למשכורת. עבורם, מבנה קבוע (אדמה), חשוב יותר מאשר יצירתיות (אש). הצרכים הבסיסיים שלהם (אדמה), גורמים להם לוותר על אהבת אחרים והנאת עשייה, או יצירה (אש). מרבית אנשים אלה עושים דברים מפני שהם חייבים ולא מפני שהם רוצים או אוהבים. הם מכניעים את האש שלהם לטובת מוצר חומרי יותר (אדמה). אנשים עם פלישה כזו, מוצאים שהכל- עבודה, תפקוד, קריירה, יצירתיות- נחווים דרך יסוד אדמה במקום דרך ההתלהבות של יסוד אש.

תסמונת אדמה בתוך אש היא ביטוי לאנשים שמתים בעודם בחיים. הם אינם מפגינים ספונטניות, שהיא איכות של אש. כל פעולה שלהם איטית וכבדה. הם אינם מסוגלים לאהוב (אש) בגלל הקושי והכאב הכרוכים בכך, ומעדיפים להסתתר מאחורי מבנה קבוע (אדמה). ליבם מחפש את כל התכונות המתקשרות לאדמה. הם רוצים לשלוט במסגרת בה הם נמצאים. יש להם מסגרות בתוך ליבם. תשמעו אותם אומרים: "אני אוהב את המסגרת הזאת", "טוב לי ונוח לי בבית", אולם, הם אינם באים לביתם עם אש ואהבה בליבם כלפי משפחתם, אלא עם הענקת מסגרת בטוחה בתמורה.

דרך אגב, מרבית אנשים אלו הם המעשנים הכבדים שבינינו. אלה שכל הטוב והיפה שנשאר להם בחיים הוא הסיגריה. זו ההנאה היחידה שלהם במשך היום המאולץ והמוכתב להם מלמעלה. בגלל זה נוכל לראות את אזור האש שלהם בכף הרגל הלוא היא הכרית הגדולה- אפור וקשה- הריאות מלאות בפיח!

 

פלישה זו קיימת אצל רובנו. תמיד נמצא שם, על הכרית הגדולה, כל מיני יבלות למיניהן, עור קשה, פטרייה לא יפה, חריצים. וזו יכולה להיות לפעמים רק יבלת אחת, בודדה וקטנה שבקושי תראו אותה, אבל היא טומנת בתוכה את הכל: את השנאה שלנו כלפי העבודה שאותה אנו עושים רק בשביל "לגמור את החודש" ולא כי אנחנו באמת אוהבים לעשות אותה ולמצוא בה סיפוק, את אופן מימוש החלומות והפוטנציאל שלנו שאצל רובנו שואף לאפס. הרי ככלות הכל, רובנו המוחלט עושה את מה שהוא צריך לעשות (אדמה) ולא את מה שהוא רוצה לעשות (אש)!  אזור אש גם מסמל את היחסים שלנו כלפי החברה, ולכן כשהוא לא נראה טוב, נוכל לדעת איך אנחנו משתלבים בחברה, איך אנו מאמינים בה, ואיך היא מאמינה בנו.

 

מחלות אופייניות:

כל דבר שמבטא מאפיינים של אדמה (קרישי דם, חסימות, חוסר זרימה) באזור החזה (אש), כגון: אנגינה פקטוריס (הסתיידות עורקים), מתח בצוואר ובכתפיים, קשיים בנשימה, עישון מופרז, אנפיזמה, בעיות באופן הדיבור, אסטמה, תפקודי ריאות.

 

 

פלישה של מים לאש

מה נראה?

נראה את האזור של הכרית (אש) בכף הרגל, שטוח לבן ולח. המים עלו וחדרו אליו. העור יהיה רך, לא מלא ונפוח. נראה בו גם כמין גלים. אפשר לטעות ולחשוב שלרגע הוא חלק מהקשת הגדולה (יסוד מים).   

 

בהיבט ההוליסטי:

כל המאפיינים ה"חמים" שצוינו לעיל בראשית המאמר נשלטים ע"י הרגשות, קרי, אלה אנשים שבמקום להביע את השאיפות והרצונות שלהם (אש), הם נותנים ביטוי לרגשותיהם (מים). אנשים אלה מאבדים את ביטחונם העצמי. התחושה של עצמיות, של "מי אני" (אש), אינה ברורה, ורגשותיהם מתנדנדים מהקצה אל הקצה. מים מטשטשים את גבולות האגו (אש), גבולות שמראים מי אנחנו, ולהיכן אנו מגיעים. אנשים עם אגו חלש מושפעים בקלות ע"י אחרים. הם מאבדים א תחושת הגבולות ואינם יכולים להשיב אותם ע"י האמירה "אינני רוצה זאת". הם יותר מדי עסוקים במה שאחרים יגידו עליהם. אלה אנשים שלוקחים על עצמם משימות בקלות, אך אינם מסוגלים להשלימן, אשר ההתלהבות שלהם מתפרצת במהרה ושוככת לאחר מכן. הם אינם יכולים להחליט על כיוןן פעולה נתון ולדבוק בו עד הסוף.

לאנשים שהמים שלהם כיבו את האש לחלוטין, יש נטייה להתפרצויות היסטריה, ובמקרים קיצוניים יש צורך לאשפזם. לאנשים שאין להם אש בכלל, אין שליטה (אש) על עצמם והם אינם אחראים למעשיהם. במילה אחת הם אינם שפויים. הם אינם שולטים (אש) בפחדיהם (מים), אלא הפחדים (מים) שולטים בהם. אנשים עם מים באש דואגים מאד להרגשתם של אחרים כלפיהם. הם מחפשים חיזוק מתמיד והצגה של רגשות אלה. אנשים אלו חונקים את הסובבים אותם בעודף המים שלהם. בגלל אגו חלש הם מחפשים חיזוקים מאחרים. הם עושים דברים שדורשים תשומת לב מרבית בעוד שהם מנסים להימנע ממיקוד תשומת הלב בהם. למשל, כשהם מגיעים באיחור להרצאה, יפריעו יותר בפוסעם על בהונותיהם, שמא ירעישו.

 

מחלות אופייניות:

כל דבר שמייצג מים הנמצא באזור החזה (אש), כגון: נוזלים בריאות או בסמפונות, אסטמה, דלקת ריאות, ברונכיט כרונית. כאשר מים עולים לאש, יש איום על מערכת החיסון בגלל הצטברות של כוחות שונים. אנשים שלקו בסרטן יכולים לאבד את הרצון להילחם, והאש שלהם תכבה, אם המים נמצאים בה המון זמן. למעשה, כל מאורע רגשי שמשפיע על יכולת העשייה שלנו, יכול להביא, בסופו של דבר, למחלות אלה.

 

050-3711378