רפואה סינית

אנרגיית המזון והאויר

מאמרים

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

מאמר 1

מאמר 1

מאמר 2

 

 

 

 נתי רגב

 

אנרגיית המזון-

מכונה גם GU QI בסינית - או בעברית- "צ'י הדגנים"- זוהי אנרגיה

שמקורה במזון ובשתייה שאנו מכניסים לגופינו. כל מאכל ונוזל

שנכנס אל גופנו עובר תהליך של עיכול פיזי אשר במהלכו,

מתבצע גם תהליך אנרגטי של מיצוי המזון והפיכתו לאנרגיה.

כבר הטיב לתאר זאת הרמב"ן ב"אגרת הקודש" וז"ל: "ידוע כי

כל מזון שאדם אוכל נטחן באצטומכא (קיבה), ומן האצטומכא

יורד אל לבני מעיים העליונים למטה מן האצטומכא, ומאותם המעיים מוצץ הכבר הטוב והמובחר והשמן והזך והנקי שבאותו מזון, והשאר דוחה אותו למעיים התחתונים ויצא דרך הרעי. ואותו הדבר שהכבד מוצץ חוזר ומבשלו ומחזירו דם ומנקה אותו ומשלחו ללב, והלב משלחן לכל האיברים, וכשמגיע הדם לכל האיברים חוזר בכל איבר ואיבר ממין האיבר בבישול שלישי, וחוזר בבשר בשר, ובשומן שומן, ובעצמות עצם, ובעורקים עורקים, ובגידים גידים, כי ממנו הגוף ניזון".

 

אם כן, למזון שאנו מכניסים לפה ישנה חשיבות עליונה! בסופו של דבר, הוא הופך לדם שמפעיל את המכונה בה אנו חיים, גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט המנטלי ("כי הדם הוא הנפש"). אם לא נאכל מספיק, לא יהיה מספיק דם במכונה והיא לא תעבוד כמו שצריך. אם כן נאכל מספיק, אבל אוכל לא איכותי, המכונה אולי תעבוד כמו שצריך, אבל לא לאורך זמן. בסופו של דבר היא "תקרטע"!

 

אנרגיית האויר-

מכונה גם KONG QI . זוהי אנרגיה שמקורה באוויר המוכנס לריאות. הריאות שואפות אל תוכן אויר, וממנו הן מפיקות וממצות בתהליך אנרגטי את "אנרגיית האויר". בלי חמצן המכונה לא תעבוד. עם חמצן, אבל חלקי (כי מי מאיתנו נושם בכלל כמו שצריך?), או מזוהם (כי מי מאיתנו לא מזהם אותו?), המכונה אולי תעבוד אבל לא לאורך זמן. בסופו של דבר היא "תקרטע"!

 

 

מכאן מאד מובן מדוע אוכל וחמצן מאד חשובים לאנרגיית הגוף!

מי מאיתנו לא מרגיש חלש מידי פעם. מי מאיתנו לא סובל מעייפות, רדימות, סחרחורות, חוסר ריכוז...  כשדברים כאלו מתחילים, אל תחפשו את הרופא או את הכדורים, גם לא את המטפל ההוליסטי או את תוספי התזונה. קודם כל תחפשו את עצמכם. את האוכל והאויר שהכנסתם היום פנימה. כשחסר דלק, שמן או מים ברכב, ובכל זאת נוסעים, נוכל לשים לב לאותן תופעות. הרכב מתחיל לרעוד, מתחיל להתחמם, מעלה עשן (כל שהוא), ובקיצור "עושה שטויות". כולנו יודעים שהפיתרון המיידי הוא למלא דלק שמן ומים ברכב. לא יעלה על הדעת משהו אחר. זו אפילו תהיה בושה לשאול מדוע הרכב מגיב בצורה שכזו? אז מדוע שגופנו מגיב בצורה שכזו אנו עומדים חסרי אונים ומנסים להבין למה?

 

אנו מרמים את עצמנו

אבל בכל זאת, אני חי ככה כבר כמה שנים, והכל מצוין. אני קם לעבודה ב-6 בבוקר, מחזיק מעמד עד 1 בצהריים, והכל בזכות הכוס קפה והעוגייה. בצהריים אוכל משהו חפוז וממשיך את הסדר היום המתוקתק שלי. הרי בכל זאת, אני עוד צעיר ויש לי קריירה מצליחה שמחכה לי.

ובכן, זו בדיוק הבעיה. שאנחנו עוד צעירים. נזקים עדיין לא נראים בגוף, אבל זה לא אומר שהם לא התחילו. אנחנו מרמים את עצמנו. לא זזים מטר מהכסא. לא עושים פעילות גופנית. בקושי מכניסים משהו לפה (כי אין זמן), ואם כבר מכניסים, אז זה אוכל מאד זול...

 

אבל הכל בסדר, אנחנו מרגישים טוב, הרכב עדיין נוסע...

עדיין נוסע, אבל לא לאורך זמן.

נורות דולקות פה ושם, הגוף כואב פה ושם, מזכירים לנו שמשהו לא עובד כמו שצריך.

הרי זה לא יתכן שרכב ייסע כמו שצריך, ללא דלק, ללא טיפולים שגרתיים.

אם לרכבנו אנו כל כך דואגים, אז מדוע לגופנו לא???

 

 

 

 

050-3711378