חגים ומועדים

"משנכנס אב ממעטים בשמחה"

 

מאמרים

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

מאמר 1

מאמר 1

מאמר 2

 

 

 

 נתי רגב

 

כולנו מכירים את המשפט בכותרת. כולנו מכירים גם את הצד

השני שלו- "משכנס אדר מרבים בשמחה". אך האם כולנו שמנו

לב אי פעם, לפועל היוצא משתי הוראות אלו והוא-- שתמיד

צריך להיות בשמחה! לאורך כל השנה-24/7. פעם בשנה

מרבים בה ופעם בשנה ממעטים בה,

אבל אף פעם לא מפסיקים אותה, או פוסקים ממנה.

 

"בעל התניא" מזכיר אף הוא חלוקה די דומה בין זמנים של שמחה לזמנים של עצבות במשך היום. וכך הוא כותב בתניא פרק כז- "וְהִנֵּה, בֵּין שֶׁנָּפְלָה לוֹ הָעַצְבוּת בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה, וּבֵין שֶׁנָּפְלָה לוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, זֹאת יָשִׂים אֶל לִבּוֹ, כִּי אֵין הַזְּמָן גְּרָמָא כָּעֵת לְעַצְבוּת אֲמִתִּית, אֲפִלּוּ לְדַאֲגַת עֲוֹנוֹת חֲמוּרִים חַס וְשָׁלוֹם. רַק לָזֹאת צָרִיךְ קְבִיעוּת עִתִּים וּשְׁעַת הַכֹּשֶׁר בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת ה' אֲשֶׁר חָטָא לוֹ, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לִבּוֹ נִשְׁבָּר בֶּאֱמֶת בִּמְרִירוּת אֲמִתִּית; וְכַמְּבוֹאָר עֵת זוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְשָׁם נִתְבָּאֵר גַּם כֵּן, כִּי מִיָּד אַחַר שֶׁנִּשְׁבַּר לִבּוֹ בָּעִתִּים קְבוּעִים הָהֵם, אֲזַי יָסִיר הָעֶצֶב מִלִּבּוֹ לְגַמְרֵי, וְיַאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתוֹ וְרַב לִסְלֹחַ. וְזוֹ הִיא הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית בַּה' הַבָּאָה אַחַר הָעֶצֶב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל".

 

על פי האמור לעיל, גם בנושא דידן אנו צריכים לדעת כיצד למעט בשמחה על מנת להשיג את מטרת הימים הללו בצורה היותר טובה בלי להישאב לתהומות היאוש והעצבות. חז"ל נתנו לנו מספר הוראות שעוזרות לכנוס פנימה ולחוות את האבל: הימנעות מאכילת בשר ויין, תספורת וגילוח, שמיעת מוזיקה, קניית ביגוד וכלים חדשים, מקלחת בצונן. כל אלו גורמים להאטת הזרימה האנרגטית בתוכנו. לתנועתה כלפי פנים ולא כלפי חוץ, להתבוננות פנימית ועשיית חשבון נפש.

עצבות היא רגש המשויך לריאות. עמידה שפופה וחזה מכונס, דיבור חלש ונשימה איטית מעידים על חולשה אנרגטית של הריאות. עצבות מרובה, כמו גם אבל ממושך, יכולים להתיש את הריאות, לפגוע בתפקידן להזרים צ'י לגפיים ולהגן על הגוף מפני פתוגנים, ובסופו של דבר להביא לקריסה מערכתית. לכן להיזהר בה!

משכנס אב ממעטים בשמחה, אך לא מבטלים אותה לגמרי וגם לא ממעטים בה לכל החודש. שמרו לכם את הזמן הזה בכל יום, כדי להתאבל על חורבן הבית וכדי להתעצב על עוונותיכם. אך אל תיפלו לדכדוך ויאוש, אלא האמינו באמונה שלמה, כי ה' העביר חטאתכם ויבנה במהרה ביתו שנחרב.

 

 

 

 

 

050-3711378