חגים ומועדים

"ושב ורפא לו" (ישעיהו ו',י)

מאמרים

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

מאמר 1

מאמר 1

מאמר 2

 

 

 

 נתי רגב

  

האם יתכן שנמצאה התרופה לכל המחלות בעולם?

האם יתכן, שאם נרד לשורשן של כל המחלות,

נגלה שהסיבה הראשונית היא בעצם אחת- יציאה מאיזון?  

יציאה מאיזון פנימי-נשמתי-רוחני. פגיעה באחדות הכוללת.

בסדרי ההויה. לא רק מחלות, כי אם כל גם הרוע שבעולם.

הנביא ישעיהו אומר "ושב ורפא לו". כלומר הרפואה היא פועל

יוצא של התשובה. התשובה היא היא הרפואה הנכספת, שנותנת מענה לכל.

 

 

כותב הראי"ה קוק זצ"ל:

"התשובה היא ההרגשה היותר בריאה של הנפש. נשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת היא לבא לידי האושר הגדול של תשובה, והיא מרגשת בה את העונג הטבעי היותר גדול. פליטת החמרים המזיקים פועלת פעולתה הטובה והמבריאה בגויה כשהיא שלמה בתכונתה, והרקה רוחנית של כל מעשה רע וכל רשומים רעים ומקולקלים הבאים ממנו, של כל מחשבה רעה ושל כל רחוק מהתוכן האצילי האלהי בכלל, שהוא יסוד לכל רע, לכל גסות וכעור, מוכרחת היא לבא, כשהאורגן בריא מצדו הרוחני והגשמי יחדיו". (אורות התשובה)

הרב קוק כורך את התשובה והרפואה יחדיו. נשמה בריאה מוכרחת לבוא לידי תשובה והתשובה מצידה מכניסה את הגוף והנפש לתהליך הבראה ו"ניקוי רעלים". איזה רעלים? רעלים שנוצרו על ידי החטאים.

 

 

ממשיך הרב וכותב: "כל חטא מדאיב את הלב, מפני שהוא סותר את האחדות שבין האישיות הפרטית עם כל ההויה כולה, ומתרפא הוא רק ע"י תשובה, שזורח עליו בה אור השפע העליון של האידיאליות אשר להוית המציאות, ובזה חוזרת ההשויה הכללית וההתאמה לההויה להופיע בתוכו, ושב ורפא לו… (שם)

ובמקום אחר- "כל חטא מטיל חרדה מיוחדת על הנפש, שאינה מסתלקת כ"א ע"י התשובה, ולפי עמקה של התשובה - החרדה עצמה מתהפכת לבטחון ואומץ לבב"... (שם)

ובמקום אחר- "העונות הם עצם היגון, וכשהנשמה מטהרת היא מרגשת את העצמיות של העונות ואז היגון של התשובה מתגבר עליה, ובוער בקרבה אש הצער של החרטה והבושה והפחד האיום, ובזה עצמו היא מזדככת, ותוכל, אחר עבור הזעם, לשוב לאיתנה להיות עומדת בחסנה ובכבודה העצמי". (שם)

 

 

ברם, תהליך התשובה העובר על האדם, גובה ממנו לפעמים יסורים ומכאובים לא פשוטים. משל היו הם איברים פגועים ונגועים, שכריתתם מהגוף תאפשר את הבראתו, ועל כך כותב הרב: "המכאוב, שמרגישים ברעיון התשובה, בראשית זריחתו. הוא בא מפני הנתוקים, שחלקי הנפש הרעים, שאין להם תקנה כל זמן שהם מחוברים בחטיבה אחת באורגניות הנפשית, מקלקלים את כל הנפש ופוגמים אותה, וע"י התשובה הם הולכים ונתקים ונעקרים, מעצמיות הנפש היסודית בעקרה. וכל נתוק מביא כאב, ככאב של עקירת אברים המקולקלים וכריתתם מטעם הרפואה. ואלו הם היסורים היותר פנימיים, שעל ידם ובהם האדם יוצא לחרות מהעבדות החשוכה של חטאיו ונטיותיו השפלות ותוצאותיהם המרות. "מקל וחומר משן ועין שעבד יוצא בהן לחרות", "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו" - "אל תקרא תלמדנו אלא תלמדנו, דבר זה מתורתך למדתנו". (שם)

 

 

 

 

 

050-3711378