כללי

חיסון וחוסן

מאמרים

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

מאמר 1

מאמר 1

מאמר 2

 

 

 

 נתי רגב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מס' מושגים שכדאי לדעת לפני שמדברים על חיסונים:

חיסון- החיסון הוא אמצעי, כלומר, מטפל בגורמים מזיקים לבריאות כמו ומחלות שונות לפני שהם מספיקים לפגוע בגוף. כשהגוף מזהה גורם מזיק (אנטיגן) הוא מפתח. נוגדן הוא אמצעי ביולוגי בעל יכולת התמודדות עם. עבור כל גורם מיוצרים נוגדנים ספציפיים לטיפול בו. החיסון פועל בשתי דרכים:

 

 

חיסון פעיל- חיסון זה פועל באמצעות הכנסה של הגורם המזיק () בגרסה מוחלשת, או מומת, אל הגוף, מתוך כוונה שהמערכת החיסונית "תלמד" אותו ותייצר עבורו נוגדנים, תחסל אותו, ותייצר ייחודיים לו. הגרסה המוחלשת הזאת על פי רוב לא גורמת להופעת המחלה כלל, ולעתים מופיעים רק מוחלשים שלא משתווים בנזקם לאלה המופיעים בהתפרצות מלאה של המחלה.

 

חיסון סביל- בחיסון סביל, לעומת זאת, מחדירים אל הגוף נוגדנים באופן ישיר. חיסון כזה מתבצע כשיש צורך לטפל באופן מיידי בזיהום חמור. במצב כזה הזמן יקר ולא ניתן לחכות עד שהגוף ייצר בעצמו נוגדנים, כפי שמתרחש בחיסון פעיל.

 

ישנן מחלות עבורן צריך להתחסן רק פעם אחת או סדרת חיסונים אחת, והנוגדנים נשארים בגוף למשך כל החיים. אולם יש מחלות שהגוף "שוכח" אותן ואז יש צורך לחזור על החיסון כל כמה שנים, ואף כל כמה חודשים.

חיסון הוא מניפולציה שכל תינוק קטן חווה על בשרו עוד לפני שמכיר בין ימינו לשמאלו. לפעמים נדמה ש"פנקס החיסונים" הוא החבר הכי טוב של הפעוט, ו"טיפת חלב" היא ביתו השני. די לציין ששיעור הילדים המקבלים את חיסוני השגרה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, למרות שקבלת חיסון אינה חובה על-פי חוק!

ברם, חיסון הוא לא רק נחלתם של עוללינו הקטנים. הוא ממשיך איתנו הלאה בחיינו, בטיול פראי לחול, במגיפה שלפתע פורצת, או סתם שפעת מטרידה, לפעמים עד אובדן.

רבו השיקולים והטיעונים בעד או נגד החיסון. על דגלם של הדוגלים במתן החיסון נישא המדע הרפואי בשיא תפארתו, על כך שהצליח להציל את חייהם של מיליוני בני אדם, שלהם לא היו נוגדנים למחלות קשות, שונות ומשונות, שאיימו עליהם השכם והערב, עד שבא לו החיסון בצורה של נוגדנים, אל תוך דמם של אותם אנשים ובכך הפך אותם לחסינים וחיים.

מצד שני, על דגלם של הדוגלים באי מתן החיסון, נישאים לא מעט תופעות לוואי קשות, מקרי מוות וכד' שמשום מה קרו מיד לאחר או בסמוך למתן החיסון. החיסון בכל זאת שינה משהו במערכת החיסונית, ולפעמים זה לא היה לטובה.

אולי הדוגמא הכי טובה לדילמה זו, היא שפעת החזירים שזכורה לנו משנים קודמות ושבה אלינו בשיא העוצמה ממש בחורף זה. היא הצליחה אז ומצליחה גם היום לשגע את כל העולם, ובעיקר את ארצנו הקטנטונת. רופאים, מנהלי מחלקות, שרים, ראש ממשלה. התחסנו או לא התחסנו?  מתחסנים או לא מתחסנים?

כנראה שהמילה הנכונה היא לא חיסון, אלא חוסן. מחלות שונות ומשונות מוצאות את מקומן בנו, משום שאנו נותנים להן להיכנס אלינו. הגוף שלנו לא מספיק חזק וחסון, להדוף אותן. אנו מותשים מעבודה בלתי פוסקת, אנו לא אוכלים כמו שצריך ולא מספיק מפעילים את הגוף, אלא להיפך. כשהחומה לא חזקה דיה, האויב נכנס בנקל אל תוך העיר ועושה בה כרצונו. מה שנשאר הוא: או להתעסק כל הזמן בהמצאת נוגדן X , שאותו נחדיר אל הגוף מבחוץ, על מנת לנטרל נגיף מאיים. וכעבור זמן לא מועט, נצטרך להמציא נוגדן Y, כי הנגיף "השתדרג" וכבר יודע ל"הסתדר" עם נוגדן X. וכן הלאה. או שנחשוב איך לחזק את החומה, ובכך נהדוף את כל סוגי הנגיפים.

 

אם שואלים אותי? 

הרי שגם חיסון וגם חוסן ראויים ונדרשים יחדיו, בבחינת, "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".

 

 

 

 

 

050-3711378